זכות היוצרים בעידן האינטרנט (המרשתת)

אין ספק בעידן האינטרנט (המרשתת) ההגנה על זכות היוצרים הופכת למשימה מאתגרת במיוחד. הקלות הטכנית של העתקת יצירה המתפרסמת במרשתת, מחד, לצד התפוצה הנרחבת (והמבורכת) של היצירה בזכות המרשתת, החשופה לאין ספור עיניים בכל רחבי העולם, מאידך, מאפשרת לכל מאן דהו בלחיצת כפתור פשוטה "לנכס" לעצמו את היצירה של הזולת. התוצאה – מאמר או תמונה או קטע מוסיקלי או שם מסחרי – שהושקעו בהכנתו זיעה, ממון מאמצים רבים לעיתים במשך שעות עבודה לא מעטות, נלקח לשימוש של הזולת, לפעמים אף של מתחרים עסקיים ישירים(!).

זו הסיבה שבשנים האחרונות התפתחה פסיקה עניפה העוסקת בבעלי דין שהעתיקו ללא בושה, באמצעות המרשתת, יצירות (בד"כ תמונות) של זולתם. לעתים ההעתקה נעשית ללא הבנה כי מדובר באקט בלתי חוקי לחלוטין ולעתים הדבר נעשה בידיעה ברורה ועל אפם וחמתם של היוצר/בעל זכויות היוצרים.

מהי "יצירה" שיש בה זכות יוצרים?

לגבי מרבית סוגי היצירות נדרש רכיב של "מקוריות" על מנת שיוכל היוצר לרכוש זכות יוצרים באותה יצירה (סע' 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007).

כך נפסק בע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ ואח' נ ג דת ויטמן בע"מ ואח' [פ"ד מ' (3), 340]: "הגנת זכות יוצרים אינה ניתנת עבור רעיון מופשט אלא עבור ביטויו המוחשי של רעיון. ביטוי זה צריך שיהיה מקורי. … כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה". … ובעמוד 346: "אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת". בע"א 513/89 אינטרלגו נ. EXIN LINE BROS. ואח' [פ"ד מ"ח (4), 133] העדיף בית המשפט העליון את רכיב היצירתיות על פני רכיב היקף ההשקעה או המאמץ ביצירת היצירה: "על פי גישה זו לא די ב"זיעה", ויש צורך במשהו מעבר לזה כדי להקנות הגנה למאמץ המנטלי של היוצר. יש צורך במקוריות. הדגש הוא על סוג ההשקעה (יצירתיות), ולא על הכמות שבה" (שם, בעמ' 164).

כלל מנחה נוסף קבוע בסעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע שאין זכות יוצרים ברעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי,  עובדה או נתון וכן חדשות היום, למעט בכל הנוגע לגבי "דרך ביטוים" של כל אחד מאלה.

מהן הזכויות המעונקות לבעל זכות היוצרים ביצירתו/מתי יקבע כי זכות היוצר נפגעה?

ככלל, ניתן לחלק את זכות היוצרים לשני היבטים שונים:

ההיבט הכלכלי – הזכות של בעל הזכות לאסור על הזולת להשתמש ביצירה שלא ברשותו או להתנות את השימוש בתנאים. זה ההיבט המרכזי מבחינת בעל זכות היוצרים.

ההיבט המוסרי – א. זכות היוצר לקבל קרדיט על יצירת היצירה "בהיקף ובמידה הראויים".

ב. זכות היוצר שלא יערכו שינויים או סילופים או יוטל פגם ביצירה שלא ברשותו, אם יש בהם בכדי לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר.

כל פגיעה באיזה מבין ההיבטים הנ"ל, לא כל שכן בכמה מהם, מקנה לבעל הזכות את הסעדים וההגנות הקבועים בחוק. לעניין זה, פגיעה בהיבטים עשויה להיות – לפי סע' 11 לחוק – כל אחת מהפעולות הבאות (או הרשאה לאחר לבצע את הפעולות הבאות): העתקה, פרסום (אלא אם היצירה פורסמה קודם), ביצוע בפומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת, השכרה.

יתר על כן, לפי סע' 48 לחוק, גם שימושים עקיפים מהווים הפרת זכות יוצרים וזאת כשמדובר בשימושים הבאים בעותק מפר של היצירה, אם ידע או היה צריך היה לדעת העושה אותם כי מדובר בעותק מפר של היצירה: מכירה, השכרה (לרבות העמדה למכירה או העמדה להשכרה), החזקה למטרה עסקית, הפצה בהיקף מסחרי, הצגה לציבור בדרך מסחרית, יבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

לצד רשימת פעולות אלה, מונה החוק פעולות או שימושים בנסיבות ספציפיות (מצומצמות יחסית) בהם אותן פעולות או אותם שימושים אינם מפרים את זכות היוצרים.

לפיכך, ניתן להבין כי כמעט כל שימוש מכל סוג ביצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים מהווה בעצם הפרה או פגיעה בזכות היוצרים.

אילו הגנות או סעדים מוקנים לבעל זכות היוצרים?

חוק זכות היוצרים, התשס"ח-2007, מאפשר הגנה סבירה ופשוטה יחסית על היוצר וזכותו ביצירתו, ובכלל זאת: זכות לאסור ולמנוע את המשך הפרת הזכויות, לרבות באמצעות הוצאת צו מניעה המופנה לספקי הגישה למרשתת (אם ההפרה נעשית באמצעות המרשתת), לקבל פיצויים כספיים על הנזקים שנגרמו ליוצר או לקבל פיצוי כספי עד  100 אלף ש"ח כשמדובר בפגיעה ללא הוכחת נזק ליוצר.

הסעד האחרון לעיל – פיצוי עד 100 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק – הוא אחד הסעדים החשובים ביותר, וזאת מהטעם שבמקרים לא מועטים אין היוצר יכול להצביע על נזק מוחשי אותו ניתן לכמת, שנגרם לו בגין השימוש הפסול ביצירתו. במקרים כאלה, עומד לרשותו הסעד הנ"ל, לגביו קובע החוק (סע' 56) רשימה של קריטריונים המנחים את בית המשפט בבואו להעריך את שיעור הפיצוי (עד לתקרה של 100 אלף ש"ח כאמור) הראוי לפסוק לזכות בעל זכות היוצרים, כדלקמן:

(1) היקף ההפרה – יש הבדל בין הפרה הנעשית באמצעי פרסומי בודד לבין הפרה הנעשית באמצעות כמה וכמה אמצעי פרסום. במקרים מסויימים, הדבר עשוי אף  להיחשב לכמה הפרות נפרדות.

(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה – כאן יבדוק בית המשפט, בין היתר, האם ומתי נענה המפר לדרישת בעל זכות היוצרים להפסיק את הפרת הזכות.

(3) חומרת ההפרה;

(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט – כאמור, העתקת יצירה של אחר יכולה לחסוך למפר סכומים לא מבוטלים אותם היה נאלץ להוציא אם היה יוצר את היצירה בעצמו או מזמינה מצד ג'.

(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8) תום לבו של הנתבע.

סקירת פסיקת בתי המשפט מגלה כי הסכומים הנפסקים בגין פגיעה בזכויות יוצרים עשויים להשתנות באופן משמעותי (בין כמה מאות ש"ח לבין עשרות אלפי ש"ח בגין כל הפרה).

משרדנו פועל על מנת להגן על יצירות שונות של לקוחות (תמונות, מאמרים וכו'), שהופתעו לגלות כי יצירתם הועתקה ללא ידיעתם לטובת שימוש של גורם אחר, לפעמים מתחרה עסקי, העושה שימוש ביצירה לצרכיו השונים (בד"כ לקידום עסקיו).

במרבית המקרים די בפנייה במכתב התראה של עו"ד הבקי בתחום, על מנת להפסיק את השימוש הפוגע בזכות היוצרים ו/או בכדי להגיע להסדר של תשלום פיצוי סביר בין הצדדים. במקרים אחרים, נדרש הליך משפטי, אולם גם אז בד"כ ההליך מסתיים במהרה בהסדר ראוי.

בשורה התחתונה – כדאי לא לשתוק נוכח פגיעה בזכות היוצרים. החוק מעמיד כלים סבירים לפעול כנגד המפר/הפוגע בזכות היוצרים.