אחד מתחומי הפעילות של משרדנו הוא יצוג בעלי דין בערכאות אזרחיות, וזאת במגוון רחב של ערכאות משפטיות שונות: עליון, מחוזי, שלום, תביעות קטנות, הוצאה לפועל, מפקח על הבתים המשותפים, ועדות ערר לענייני ארנונה וכו', בסוגים שונים של הליכים משפטיים (אזרחיים או מנהליים).
ניהול הליך משפטי ו/או ייצוג בערכאות הוא פרקטיקה הדורשת ידע רחב בתחום של סדרי הדין האזרחיים וניסיון באופן ההתנהלות הנכונה, בכתב ובע"פ, מול בית המשפט, תוך התווית האסטרטגיה המתאימה ביותר להשגת היעדים של הלקוח בתיקו. מדובר במלאכה עדינה, רגישה ומורכבת, בה נדרש עוה"ד "לתמרן" בין צרכי הלקוח ויכולותיו אל מול הצד שכנגד והכל בהתחשב באופן התייחסות בית המשפט למקרה המובא בפניו.
לפיכך, בכל הליך משפטי ראוי ונכון לשקול בכובד ראש את הפעולות/מהלכים בהם נכון וכדאי לנקוט לצורך קידום התיק.
יתר על כן, מאחר שמרבית ההליך המשפטי האזרחי מתנהלת בכתב ולא בע"פ, ראוי ונכון להעזר בטיפול משפטי מצד עו"ד בעל יכולת מוכחת של ניסוח וכתיבה משפטית של כתבי טענות מול ערכאות משפטיות. הניסוח העדין של כתבי טענות דורש דיוק תמציתי וברור ביותר של טיעונים היורדים לשורש המחלוקת בין הצדדים. מדובר בידע מקצועי ספציפי הנרכש, לכל הפחות, לאחר צבירת ניסיון של שנים, ולכן אינו נחלתם של כל עורכי הדין. מאחר שבדרך כלל לא ניתן לתקן את כתב הטענות שמוגש לערכאות משפטיות, הרי שניסוח מקצועי של כתב טענות עשוי להשפיע באופן ישיר על סיכויי ההצלחה ואף להכריע את גורלו של התיק הנדון.
להלן דוגמאות לפעולות משפטיות קלאסיות בתחום הליטיגציה האזרחית:
1. ביטול פסק דין / החלטה שהתקבלו במעמד צד אחד
לא אחת מגיעים למשרדנו מקרים בהם צדדים או בעלי דין להליכים משפטיים גילו כי התקבל נגדם פסק דין או החלטה בהעדרם או בהעדר תגובה בכתב מצדם. מקרים כאלה מתאפשרים בדרך כלל בשל אי מסירת הזמנה לדיון (או אי מסירת החלטה בדבר זכות תגובה) לידי אותו צד להליך המשפטי, בעוד שלבית המשפט מדווח כאילו ההזמנה נמסרה כדין ולא כך היה המצב.
על מנת לבטל את פסק הדין/ההחלטה, יש להגיש בקשה בכתב לביטול פסק הדין/החלטה, וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאה פסק הדין/ההחלטה לידי הצד שלא ידע עליו. המבחן אותו עורך בית המשפט הוא כפול, כדלקמן:
א. האם היתה מסירה של הזמנה/זימון כדין ("ביטוח מחובת הצדק") – בית המשפט בודק האם נעשתה מסירה כדין של הזימון/הזמנה לדיון או של אותה החלטה שהובילה אל ההחלטה/פסק דין שניתן במעמד צד אחד. בעצם, פעמים רבות נדרשת כאן בחינה של תפקוד אותו שליח או פקיד הדואר שביצע את מסירת הזימון לדיון או למתן ההחלטה, וזאת בהתאם להוראות הדין שעוסקים בתנאים לקיומה של "המצאה" (מסירה) של מסמך משפטי כדין.
במקרה כזה, שיקול הדעת השיפוטי מצומצמם ביותר, כך שאם ימצא ליקוי במסירת הזימון /הזמנה, יורה בית המשפט על ביטול ההחלטה/פסק הדין, ללא כל בדיקה נוספת של נסיבות המקרה, לרבות ללא בדיקה של סיכוי ההגנה כמפורט להלן. הרציונל – אין למנוע מבעל דין את זכותו לנהל דיון בערכאות שיפוטיות, מאחר שזו זכות יסוד בסיסית, יהיו סיכוי הצלחתו אשר יהיו.
ב. סיכויי ההגנה – גם אם יתברר כי ההזמנה לדיון נמסרה כדין לידי אותו בעל דין, יש לבחון את סיכויי ההגנה של אותו צד המבקש את ביטול ההחלטה/פסק הדין. אם סיכויי ההגנה של אותו בעל דין טובים, כך שיש בהם בכדי להצדיק את ביטול ההחלטה/פסק הדין, יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בעניין וייתכן שיורה על ביטול ההחלטה/פסק הדין.
במקרים רבים, מתנה בית המשפט את ביטול ההחלטה/פס' הדין בהפקדת ערבון בסכום מתאים (להבטחת הוצאות הצד שכנגד) במידה ויתברר – בסיומו של ההליך המשפטי המתחדש – כי הגנת בעל הדין שביקש את ביטול ההחלטה/פסק הדין אינה טובה או ראויה.
רק בקשה בכתב מלאה ומסודרת הכוללת את כל הרכיבים דלעיל עשויה להבטיח לבעל הדין הפונה בבקשה כזו את ביטול אותו/ה פסק דין/החלטה. מדובר בהזדמנות חד פעמית
2. ניהול הליכים מקדמיים (גילוי מסמכים ושאלונים)
אחד התחומים בהם לוקים עורכי דין רבים, לרבות עורכי דין ותיקים ומנוסים, הוא בהמנעותם לקיים הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ושאלונים אל מול הצד שכנגד, מתוך תפיסה כי מדובר בבזבוז של זמן ו/או ממון. מדובר בטעות בסיסית גסה.
איכות המידע והפרטים שניתן לקבל בשלב מוקדם זה של ההליך המשפטי עשויה להיות בלתי מבוטלת, דבר המאפשר לצד המנהל את ההליכים המקדמיים להבין לעומק את מצבו בתיק ולהעריך את סיכויי הצלחתו. כמו כן, התצהירים הניתנים ע"י הצד שכנגד במסגרת ההליך המקדמי "נועלים" את אותו צד לגרסה עובדתית מסויימת וזאת בשלב מוקדם מאד בניהול התיק (לפעמים חודשים ארוכים לפני מועד הגשת תצהירי עדות ראשית). באופן מפתיע, לא אחת מתגלות סתירות מהותיות בין הנתונים המוצגים במסגרת ההליכים המקדמיים לבין הטענות המועלות בתצהירי העדות הראשית מאוחר יותר.
לפיכך, בלא מעט הליכים משפטים שהתנהלו ע"י הח"מ תרמו הליכי גילוי המסמכים והשאלונים לחיזוק טענות הלקוח של הח"מ, ולעתים אף בתרומה שהשפיעה ישירות על תוצאת ההליך, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין שנפסק ע"י בית המשפט בסופו של יום.
לפיכך, ניהול שקול ונכון של הליכים מקדמיים לגילוי מסמכים ושאלונים הוא כלי הכרחי ונכון בכל תיק אזרחי.