"טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כ"ז י').

ביטוי קצר זה מתמצת את מהות החיים בבית משותף, הנכפים לטוב ולרע על מרביתנו. נכון שבד"כ אין לנו ברירה אלא להסתדר עם שכנינו, בתקווה שהיחס הדדי, אולם ברור לכולנו שלא תמיד הדבר כל כך פשוט.

לא אחת מתעוררות שאלות לא פשוטות הקשורות למערכת היחסים בין דיירי הבית המשותף (או במקרקעין אחרים סמוכים): שימוש בחלקים המשותפים, נשיאה בנטל עלויות אחזקת הבית, מטרדי רעש, סמכויות הנציגות (ועד הבית) וכו'. שאלות אלה עשיות להוביל למחלוקות ואף חו"ח לסיכסוכים חריפים שיש בהם להעכיר את האווירה בבית המשותף. לא מעט מאותם סיכסוכים עוסקים בשאלות של שימוש של מאן דהו ברכוש השותף בבניין, שימוש הנעשה על אפם וחמתם של יתר דיירי הבניין ולפעמים תוך השתלטות קבועה והפקעת חלקים (מהגג או מהגינה) לטובת שימושו הבלעדי של אותו דייר עז מצח.

בפרק ו' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (והתקנות שהותקנו מכוחו) קבועות הוראות הדין העיקריות המתוות את מערכת היחסים בבית המשותף – זכויות וחובות הדיירים, סמכויות הנציגות (ועד הבית), אופן ניהולו השוטף, שינויים ברכוש המשותף, ישוב הסכסוכים וכו'.

במקביל, בחלוף עשרות שנים לאחר חקיקת החוק הנ"ל, הצטברה פסיקה עניפה בערכאות השונות (בעיקר של המפקחים על הבתים המשותפים ובתי משפט השלום) המתווה באופן מפורט את האופן בו יש ליישם את הוראות החוק הנ"ל במקרים ספציפיים, ובכך להנחות את דיירי הבתים המשותפים בארץ כיצד יש לנהל את מערכת היחסים ההדדית המורכבת בין הדיירים.

משרדנו מתמחה במתן יעוץ שוטף לרבות יצוג משפטי בערכאות לדיירי בתים משותפים ו/או נציגות הבית המשותף, המוצאים עצמם מתמודדים עם דייר/ים הנוקט/ים בצעדים חד צדדיים ברכוש המשותף (או בכל שאלה אחרת הנוגעת לחיי היומיום בבניין). במרבית המקרים הטיפול המשפטי המתאים מוביל להישגים משמעותיים לרווחת כל דיירי הבניין, אם בדרך של הוצאת מכתב דרישה תקיף על מנת להשיב את המצב לקדמותו ואם באמצעות נקיטת הליך משפטי יעיל וקצר ככל הניתן בערכאה המתאימה.